The increased contact between diverse cultures in recent years has precipitated growing interest in research on biculturalism. Due to migration, globalization, travel, media and electronic communication, people have closer acquaintance with diverse cultures and ethnic groups than ever before (Nguyen & Benet-Martínez, 2007). This fact is increasingly of more significance in the study of contemporary identity formation. Scholars have been interested in biculturalism as a prime illustration of the modern phenomenon of identity negotiation against the backdrop of the availability of social identities, the fluidity of social interactions and the multiplicity of choice available to the individual who comes into contact with more than one culture. This research aims to examine the process of bicultural identity negotiation within the specific context of the bicultural couple, extending and adapting two existing models of bicultural assessment from the bicultural individual and applying it to the bicultural couple: the bi-dimensional acculturation model (Berry, 1990, 1997, 2003) and the Bicultural Identity Integration model – BII (Benet-Martínez, 2010). The new conceptualization and measurement will be applied to religious-secular mixed couples in Israel - 'bicultural' Israeli couples in which one spouse defines him/herself as religious and the other as secular. Specifically, the study will examine the relationships between the level and patterns of marital bicultural identities and three central psychological aspects of marital functioning: (a) marital satisfaction (b) the level of differentiation of self, and (c) conflict resolution styles. This study will employ questionnaires measuring aspects of marital functioning which are existing validated measures widely used in marital research. The questionnaires derived from the new conceptualizations of biculturalism put forward in this study will be developed within the framework of the research, based on a preliminary qualitative phase using an exploratory mixed methods design (Creswell, 2005). Examining religious-secular bicultural couples is of particular relevance in the Israeli context, where there are deep divides between the religious and secular subgroups, but also a great deal of shared interaction and exchange in day to day life. In some sense, bicultural couples reflect on a small scale the broader cultural divides within Israeli society, and hence their study promises interesting and highly relevant insights with regard to Israeli society at large. Examining the patterns of interaction that contribute to strong relationships amongst couples who must bridge cultural divides within their marriages and resolve conflict stemming not only from personal, but from cultural differences as well, may have theoretical implications for conflict resolution within the broader society suffering from cultural alienation amongst different subgroups.

The objective of the thesis, is to understand the structuring of the cultural attitude to the stranger as it transpires from the literary formation of Esau and Zipporah in the biblical narrative and the Midrashic narrative as a basis for educational perception in the field of Jewish teaching. As educators, involved in the mediation of Jewish texts to their students, we wish to investigate not only what the attitude is to the stranger characters who appear in the narrative but rather also what this attitude can teach us about the appropriate educational method when we come to deal with the attitude to male and female stranger characters in general.

I study the history of early rabbinic higher education and culture of learning, as it reflected in their literature and in comparison to their contemporary non-Jewish environment. I am specifically interested in the "Orders of discourse" as they can be reconstructed through the analyzes the dialogues between masters and disciples.

פרטים ומידע על הספר והמחבר.

הספר הוא ספר חמישי בסדרה.

פרטים ומידע על הספר והמחבר.

הספר הוא ספר שלישי שיצא בשיתוף עם מרכז מלטון לחינוך יהודי באוניברסיטה העברית.

פרטים ומידע על הספר והמחבר.

הספר השני שיצא בסדרה.

פרטים ומידע על הספר והמחבר.

מדרש קהלת רבה א'-ו'

מהדורה ביקורתית על פי כתבי יד וקטעי גניזה עם מבוא, מסורת המדרש, חילופי נוסח ופירוש

מאת מנחם הירשמן

בסיועו של שאול ברוכי

מדרש קהלת רבה הוא מדרש שנערך בארץ ישראל במאה השישית או בראשית המאה השביעית. הוא מכיל את התמודדותם של חז"ל עם אחד הספרים המאתגרים במקרא, והינו אוצר יקר של מחשבת חז"ל על האדם ועל המוות והשמחה. המדרש מופיע כאן לראשונה במהדורה ביקורתית על פי כתבי יד וקטעי גניזה עם מבוא ופירוש יחד עם מדרש קהלת זוטא.

The Halakha is not just a body of literature; it is also a cultural event. It follows then that the philosophy of Halakha must address the happening of the Halakha. Surprisingly, till now philosophers of Halakha have not addressed this dimension of the event or the happening of the Halakha. The articles in this book are an attempt at facing this challenge. But this is not simple because herein lies a paradox. If the event or the happening is something that lies outside the confines of what is captured in the written word, the effort to write about it is one that must take us on a fascinating journey between what is possible and what perhaps is not.
What is the nature of the Halakha as an event? What is the knowledge contained in this dimension of the Halakha that defies conceptualization in the written word? How does the insight that the Halakha is principally an event dramatically affect the philosophy of the Halakha?
As we have said, philosophers of the Halakha have not addressed this question before and the authors in this collection – scholars and researchers from a wide range of fields – are all facing it for the first time bringing to it a wide range of tools from fields as varied as philosophy, Jewish thought, performance, cinema, group dynamics, cognition, gender studies and more. Together they offer us a new discourse and framework for conceptualizing the philosophy of the Halakha.

רוזנק, מ' (2015). הוראת תרבות ישראל: בין הערכי לרלוונטי. ירושלים: מרכז מלטון; תל אביב: מכון מופ"ת.

מטרתו של הספר לעורר דיון מעמיק בדרכי ההוראה של המקורות והמסורת היהודית, ולהעשיר דיון זה בהצגת גישת ההוראה הערכית-רלוונטית למורים ולמחנכים בחינוך היהודי הפורמלי ובחינוך הבלתי פורמלי. גישה זו נועדה לעורר דיאלוג בין התלמידים לבין המקורות והמסורת, בין התלמידים לבין עצמם ובינם לבין המחנכים. אך יותר מכך, הגישה הערכית-רלוונטית מבקשת לעורר דיאלוג בין ציבורים בעלי תפיסות יהודיות שונות, להציע שפה יהודית הולמת, אותנטית ורלוונטית, תחת מכנה משותף תוכני-ערכי ומתוך כבוד והערכה הדדית, בלי שאיש יחוש כאילו הוא ויתר מראש על השקפתו. כל אחד ואחת יחוש כי הוא מוצא עצמו מועשר בהשקפותיהם של האחרים. הספר כולל גם רעיונות ודוגמאות ליישום העקרונות החינוכיים הלכה למעשה.

על המחבר

פרופ' מיכאל רוזנק ז"ל, שלימד שנים רבות במרכז לחינוך יהודי ע"ש מלטון באוניברסיטה העברית, ייסד תחום אקדמי חדש ומוכר כיום בארץ ובעולם כ"פילוסופיה של החינוך היהודי". הספר שמונח לפנינו משמש דוגמה ייחודית ליצירה בתחום זה, המשלבת עומק אקדמי עם אוריינטציה חינוכית מובהקת. בכך הוא משקף נאמנה את מפעל החיים של פרופ' רוזנק, אשר היכרותו האינטימית עם המקורות הקנוניים של המורשת היהודית, ידיעותיו הרבות במחשבת ישראל לדורותיה, וכן התמצאותו בספרות החינוכית על כל ענפיה, שימשו כמשאבים נאמנים בכינון תחום חשוב זה. (פרופ' מנחם בן ששון, נשיא האוניברסיטה העברית בירושלים)

האוניברסיטה העברית בירושלים – המרכז לחינוך יהודי ע"ש מלטון, מכון מופ"ת והוצאת רכס הוציאה לאור סדרה חדשה "הספרייה לחינוך יהודי ע"ש מיכאל רוזנק". זהו הספר הראשון שיצא בסדרה זו.

האוניברסיטה העברית בירושלים – המרכז לחינוך יהודי ע"ש מלטון, מכון מופ"ת והוצאת רכס הוציאה לאור סדרה חדשה "הספרייה לחינוך יהודי ע"ש מיכאל רוזנק". זהו הספר הראשון שיצא בסדרה זו. 

פרטים ומידע על הספר והמחבר.